יוסף מספר שבשבת בבוקר הוא קם בשש בבוקר, עשה סיור בקיבוץ השקט והפסטורלי, כשלפתע הוא הבחין באור ושמע הדי נפץ באוויר. 

יוסף חזר הביתה, והבחין כי בבתים הסמוכים לביתם יש עשן, הם רצו לכבות את האש ולחלץ את השוהים בבתים הסמוכים אך הבינו שמחבלים נכנסו לממ"ד, ולכן הסתגרו בממ"ד.

הם שמרו על שקט מופתי שהיה לא פשוט, בשעה 11:00 לערך הם שמעו מחבלים שמנסים לפרוץ לביתם ללא הצלחה, המחבלים צרפו אליהם בת קיבוץ שנלקחה כבת ערובה והכריחו אותה לבקש ממשפחתו של יוסף לפתוח להם את הדלת למזלם הם הבינו שמדובר בהונאה .

כאשר ראו המחבלים שהם לא מצליחים לפתוח את הדלת הם זרקו רימון לחדר , הנזק שגרם הרימון היה גדול יוסף, אשתו ואחת מנכדותיו נפצעו באורח בינוני וקשה.

הם שכבו בערך שבע שעות פצועים כשלמזלו הבת שלו (בעלת תושייה יוצאת דופן) עשתה לו חוסם עורקים וטיפלה באשתו ובנכדה .

רק בשעה 18:30 הגיעו כוחות צה"ל וחילצו אותם מהחלון ופינו אןתם לבתי החולים .

יוסף איבד חלק מרגלו והוא מאושפז בבית חולים איכלוב במחלקת השיקום .

סיפור גבורה אמיתי ומרגש .

 ביחד ננצח.